משנת ארץ ישראל על משנה זבחים ז׳:ב׳

2 לפי כתב-יד קופמן

3 עולת העוף שעשאה למעלן – מקומה של עולת העוף למעלה על קרן דרומית-מזרחית, 1. כמעשה עולה לשם עולה כשירה – כל מעשיה בהיתר, 2. כמעשה עולה לשם חטאת כשירה – המעשים היו תקינים אבל המחשבה פסולה, כמו שאמרנו במשנה הקודמת ולעיל פ"ד מ"ו, ובלבד שלא עלת לבעלים – הקרבן כשר, אבל הבעלים חייב בעולה, כדין כל הזבחים שנזבחו שלא לשמם פ"א מ"א. 3. כמעשה חטאת לשם עולה – המחשבה כשרה, 4. כמעשה חטאת – אבל המעשה פסול, לשם חטאת פסולה – מחשבה פסולה, והמעשה מן הסתם היה כשר, עשאה למטן כמעשה כולם פסולה – גם אם יתר המעשים כהלכה, המקום פוסל.

4 משנה ב מקבילה למשנה א, אלא שמשנה א עוסקת במקום בלתי מתאים הכשר בדיעבד ומשנה ב במקום הכשר.

5 לעיל שנינו: "שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהם כשירין, לשם נמוך מהן פסולין. כיצד קודשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין, קדשים קלים ששחטן לשם קודשי קדשים כשרים. הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשירין, ששחטן לשם בכור לשם מעשר פסולין" פ"א מ"ב. כפי שהסברנו שינוי השם שחיטה שלא למען המטרה הנכונה הוא תמיד בעייתי, אבל אם שינה לקרבן נעלה יותר המעשה כשר. אם כן, אם שחט עולה לשם חטאת המעשה פסול, שהרי חטאת היא כולה לכוהנים והעולה למזבח, ואם כן שמעון אחי עזריה חולק על משנתנו. נדון בכך שנית להלן בפירושנו למשנה ד.